חוק עבודת נוער

חוק עבודת נוער

את חוק עבודת הנוער חוקקו כבר בשנת 1953 ובו מעוגנות זכויותיהם של בני  נוער המחליטים לעבוד ולהרוויח את שכרם. בין השאר החוק קובע את גיל העבודה המותר, מתי לבני נוער אסור לעבוד, מהם סוגי העבודות שהם יכולים לבצע ומטרתו של חוק זה היא קודם כל להבטיח שההחלטה לעבוד איננה פוגעת במסגרת הלימודים שלהם, בבריאות שלהם ובזכויות המגיעות להם מעצם היותם בני נוער.

עיקרי החוק

  • לא ניתן להעסיק נוער מתחת לגיל 15 בימי חול אך בחופשות ניתן להעסיק בני נוער מגיל
  • אין לשלם לבני נוער שכר הנמוך משכר מינימום שנקבע לנוער. את שכר המינימום לבני נוער מחשבים כאחוזים משכר המינימום של מבוגר זאת בהתאם לגיל. השכר משתנה מעת לעת ולכן יש לעקוב בכל שנה על שכר המינימום הנקבע בחוק.
  • אין לנקות משכרם של בני נוער תשלומים לביטוח לאומי.
  • יש לשלם לבני נוער דמי נסיעות בנפרד, זאת במידה ועליהם להיעזר בתחבורה ציבורית בכדי להגיע לעבודה.
  • אין להעסיק בני נוער למעלה מ-40 שעות שבועיות ומעל 8 שעות ביום.
  • אין להעסיק ילדים מתחת לגיל 16 אחרי השעה 20:00 וצעירים בגילאים 16-18 אחרי השעה 22:00.

מי נחשב לנוער?

חוק עבודת הנוער קובע כי נוער הוא כל מי שגילו מתחת לגיל 18, כאשר ילד ייחשב למי שמתחת לגיל 16.

העסקת ילד שלא נחשב על פי החוק לנער תיחשב כעבירה.

מה זה פנקס עבודה ואיך מוציאים אותו?

פנקס עבודה מוכיח כי אתם כשירים לעבוד כבני נוער. יש להוציא אישור מרופא משפחה ובמידה וקיימות בעיות בריאותיות כאלה ואחרות, יש לציין אותן. בנוסף יש להגיע ללשכת התעסוקה עם האישור הרפואי, 2 תמונות פספורט וצילום של ספח תעודת הזהות של ההורים.