רשלנות רפואית

חופשה שנתית

פורסם בתאריך 8 בספטמבר 2009 – 14:03 | מאת admin

(חוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951)

מי זכאי לחופשה שנתית?

כל עובד זכאי לחופשה שנתית עפ"י התנאים הבאים (מותאם לשבוע עבודה מלא של שישה ימים)

• עבוד כל אחת מארבע השנים הראשונות – 14 יום
• עבור השנה החמישית – 16 יום.
• עבור השנה השישית– 18 יום.
• עבור השנה השביעית – 21 יום.
• עבור השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת עבודה, עד למקסימום 28 ימי חופשה שנתית.

ימי החופשה כוללים מנוחה שבועית לכל שבעה ימי חופשה. (לכן, עובד בארבע השנים הראשונות יקבל 12 ימי עבודה, במקום 14 ימי עבודה משום שהפחיתו את שני ימי השבת מסה"כ ימי החופשה אשר לרשותו).

במקומות בהם חל הסכם קיבוצי הקבוע שעור ימי חופשה גבוה יותר, ינהגו עפ"י ההסכם הקיבוצי.

במקום עבודה בו עובדים שבוע עבודה מקוצר (5 ימים בשבוע), זכאי העובד לחופשה של שבועיים קלנדריים, קרי 10 ימי עבודה.

עובד במשרה חלקית יקבל את חופשתו ככל עובד רגיל, בגובה משכורתו החלקית.

עובד שטרם מלאו לו 18 שנים זכאי ל – 18 ימי חופשה בשנה, והמעביד רשאי לכלול מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה.

עובד בשכר המועסק ע"י מעביד אחד או במקום עבודה אחד פחות מ – 75 ימים רצופים, בין אם בשנה אחת ובין בשנתיים רצופות של עבודה, ישלם המעביד עבורו 4% לפחות משכר העבודה של כל ימי עבודתו בפועל עבור קרן חופשה. אלא אם יש ביניהם חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה ל-75 יום ויותר.

מהם תנאי החופשה השנתית ?

חופשה תינתן בסוף שנת עבודה עבורה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה.

לעובד הסמכות לקבוע את מועדי החופשות של העובד, תוך תיאום עם צרכי העבודה של העובד.

החופשה תהיה רצופה, אך בהסכמת העובד, המעביד וועד העובדים ניתן לפצלה בתנאי שלפחות 7 ימי חופשה יהיו רצופים.

על הצדדים לקבוע חופשה בת 7 ימים + 14 ימים לפחות מראש.

אי אפשר לצבור את ימי החופשה, אך בהסמכת המעביד ניתן לנצל רק 7 ימי חופשה בשנה ולצרף את היתרה לחופשה בשתי שנות העבודה הבאות.

כאשר עובד במשכורת חודשית יוצא לחופשה שנתית, הוא יקבל את משכורתו הרגילה כאילו המיך לעבוד.

עובד בשכר היצוא לחופשה שנתית יקבל את שכר העבודה היומי כפול מספר ימי החופשה.

מהו פדיון חופשה ?

פדיון חופשה ניתן רק לעובד שחדל לעבוד ולזכותו יתרת ימי חופשה.

אין אפשרות לפדות ימי חופשה כל עוד העובד ממשיך בעבודתו.

עובד שעבד בימי חופשתו (בשכר) איבד את זכותו לדמי חופשה.

דינם של תשלומי פדיון חופשה ודמי חופשה כדין שכר עבודה, למעט פדיון חופשה שלגביו אין זכות לקבל פיצויים עבור הלנת שכר.

הזכות לדמי חופשה מתיישנת כעבור 3 שנים, אך מאחר ועובד שמסיים עבודתו יכול לתבוע את זכותו גם לאחר שסיימה, הרי שההתיישנות מתחילה מהיום האחרון בו יש לעובד זכות לתבוע.

יש לציין כי מדובר בהוראה דיספוזיטיבית שניתן להתנות עליה.

במקרה שבו קיימת חופשה מוגדלת מכח חוזה עבודה / הסכם קיבוצי /אישי,ההתיישנות לגבי השעורים העודפים על החוק היא בת 7 שנים.