על פי החוק פיצויי פיטורים הם פיצויים להם זכאי עובד שעבד שנה ברציפות באותו מקום עבודה ופוטר על ידי המעסיק שלו. על פי החוק כאשר מופסקים יחסי העבודה בזמן שאינו עולה על 6 חודשים, לא תתקיים פגיעה בהמשך צבירת ותק עבור העובד בכדי שיוכל להיות זכאי לפיצויי פיטורים בעתיד.
כמו כן, בחוק קיימים מצבים המזכים את העובד בפיצויי פיטורים גם אם לא פוטר בפועל כמו למשל פטירתו של העובד או המעביד, פירוק חברה או פשיטת רגל ועוד. בנוסף, קיימים מקרים בהם העובד לא פוטר על ידי המעביד אלא התפטר ועדיין על פי חוק יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים.
- עובד הסובל ממצב בריאותי בעייתי והודיע על התפטרותו זכאי בפיצויי פיטורים
- עובד שהתפטר לצורך גידול ילדו או למטרת אימוץ
- עובד שעובר לגור במקום אחר
- עובד שמתפטר בשל הרעת תנאי העבודה שלו (הפחתת שכר)
יש מקרים חריגים אותם קובע בית הדין לענייני עבודה (כל מקרה לגופו) ובגינם המעביד פטור מלשלם לעובד את פיצויי הפיטורים.
איך מחשבים פיצויי פיטורים?
עובד שעובד לפי שכר חודשי יקבל פיצויי פיטורים בגובה שכר חודשי אחד עבור כל שנת עבודה שעבד. לעובד שעובד במקום עבודה לתקופה של יותר משנה אחת, הפיצויים ישולמו באופן יחסי. עובד בשכר שעתי יקבל פיצויי פיטורים על פי חישוב ממוצע שעות עבודה ב-12 החודשים האחרונים ואז מכפילים את השעות שהתקבלו בשכר האחרון לשעה ששולם לו. לאחר מכן מכפילים את המשכורת בשנות הותק של העובד.